תורות ומודלים להנעת עובדים. מה באמת מניע אנשים לתת יותר?

לאורך השנים התפתחו תיאוריות שונות שמנסות להסביר מה גורם לאנשים להתאמץ, להתמיד ולהשקיע. בין המרכזיות שבהן:

• פירמידת הצרכים של מאסלו: לפי הגישה הזו, לא ניתן לצפות לעובד מחויב אם צרכיו הבסיסיים – ביטחון, יציבות, תחושת שייכות – לא מקבלים מענה.
• המודל הדו-גורמי של הרצברג: הבחנה בין גורמים שמעוררים מוטיבציה (הכרה, משמעות, התפתחות) לבין תנאים שמונעים חוסר שביעות רצון (שכר, תנאי העסקה).
• תיאוריית ההנעה העצמית (Self-Determination Theory): מתמקדת בשלושה צרכים מרכזיים: אוטונומיה, מסוגלות ושייכות. עובדים שמקבלים ביטוי בתחומים אלו – משקיעים יותר, יוזמים ונותרים לאורך זמן.
• מודלים דינמיים: מחקרים עדכניים מראים שההנעה שונה לפי שלב חיים, רקע אישי וסגנון ניהולי. לא כל עובד מונע באותו האופן, ולכן נדרשת התאמה פרטנית.