כיצד פייסבוק משפיעה לרעה על חיינו?

פייסבוק – הרשת החברתית הכי בועטת החלה את דרכה בשנת 2004 במטרה לעזור לנו לשמר קשרים, לאתר אנשים שפגשנו במהלך חיינו ולפגוש בחדשים, לשתף מידע ולהיחשף לחדש. התחלנו עם פרופיל אישי בו חלקנו כל רגע מחיינו, תייגנו חברים, נעצנו מיקומים, שיתפנו דעות, המלצות, הודעות אזהרה ואפילו התחברנו לרשתות להכרויות. העלינו תמונות אינטימיות של חברים, משפחה, מכרים, עבודה. חילקנו בחינם לא מעט אינפורמציה אודותינו. מבלי לשים לב, התמכרנו.

הפכנו להיות מכורי פייסבוק מבלי לחשוב פעמיים מה אנחנו משתפים, מי רואה את המידע, מה עושים עם המידע שלנו ואיך שיתוף המידע בפייסבוק יכול להשפיע לרעה על חיינו. אם בעבר השימוש שלנו ברשת היה חיפוש בית מלון בברלין, כיום ההתמקדות היא בשיתוף פרטים אישיים, רגשות, מחשבות ורצונות. ציר הזמן בפייסבוק מאגד לא מעט פרטים אישיים – במקום אחד והוא ממש לא פרטי.

בכתבה הזו, אציין את הנקודות החשובות בעיניי שגורמות להשפעה השלילית שיש לפייסבוק על חיינו:

פגיעה חברתית ובריאותית

מחקרים רבים מצביעים על פגיעות שונות בדרכי החשיבה וההתנהגות, במערכת החיסונית ובמצב הנפשי. משתמשים שגולשים הרבה זמן ברשת מושפעים ממסרים שלא בהכרח הם מציאותיים. תמונות וסטטוסים שמתארים רגעי אושר, הישגים, מערכות יחסים מצליחות ועוד יכולים לתסכל גולשים שיש להם דימוי עצמי נמוך שעם הזמן מחליש את הנפש ואף במצבים קיצוניים, כמו הכפשות וגינויים של צעירים בפייסבוק לדוגמה – עלול הגולש לסכן את חייו.

איבוד שליטה על שיתוף המידע

העלאת תמונות וסרטונים משותפים יכולים לפגוע באחר מבלי שיידע על כך. עשרות סיפורים על פרסום תכנים לא מאושרים מעצימים את תחושת הדליפה ברשת. שיתופים, תיוגים, לשון הרע וזה רק חלק קטן מהיכולת הויראלית הקיימת ברשת. ישנם חברות שמנטרות את המידע, מדרגות אתכם לפי רגשות, נראה לכם שעם כמות כזו עצומה של מידע יהיו כאלו שיעמדו מהצד?

פגיעה במציאת עבודה

בשנת 2014 התפרסם סקר שלל פלטפורמת הגיוס Jobvite בו נמצא כי 93% מכלל המגייסים עושים שימוש ברשתות חברתיות על מנת לאתר מידע על מועמדים. באותו סקר היתה התייחסות למספר נושאים כגון דעות פוליטיות, חברים, מוניטין, בילויים חברתיים ועוד. לא פעם מחפשי עבודה נתקלים במחסום שלפני הראיון האישי בגלל הפריצות של המידע שקיימת במדיה החברתית. תמונות מהמסיבה של אתמול (כן כן רקדתם על השולחן) לא בהכרח יתאימו לתדמית החברה אותה היא מנסה ליצור.

פגיעה במערכות יחסים והעצמת החשדנות

לפייסבוק השפעות חיוביות ושליליות על מערכות היחסים. מצד אחד, מערכות יחסים רבות החלו את דרכן ברשת החברתית פייסבוק הודות לנגישות ולכמות האנשים הענקית ומצד שני, מאותה סיבה בדיוק, לא מעט מערכות יחסים נפגמו בגלל ההיצע הגבוה והתעוררות רגשות שליליים חבויים. כמובן שההשפעה היא שונה אצל כל אחד, ואנשים שסובלים מחשדנות וספקות בבן הזוג או בת הזוג יסבלו מהתחזקות רגשות שליליים ובעקבות כך לפגעה במערכת היחסים.

פריצות שמובילה לפריצות

המידע הפומבי על נסיעות לחו"ל, אירועים משפחתיים וכדומה עלולים להוביל לפריצות ולגניבות. אז עם כל ההתלהבות שאתם מבקרים כרגע בלונדון ועושים את הקניות הכי טובות, תחשבו למי אתם כותבים את זה. כנ"ל הילדים שחוגגים ומפזרים תמונות ברשת עם המילים, ההורים בחו"ל, האשתגים מזמינים, ומסרים שלא אמורים לעבור.

פרסום מטעה בקרב צעירים

פייסבוק מזרים אינספור פרסומות לילדים שחלקן מובילות להימורים, בקשה לקבלת פרטי תשלום, דיאטות, אלכוהול, סמים, סיגריות וכדומה. מודעות שלכם ההורים יכולה למזער את הנזקים. נהלו איתם שיחה לגבי כל ההבטחות שווא האלו, הגדילו את הראש וגם את הראש שלהם, האם הם באמת יכולים לזכות באייפון? מרצדס? טיסה לדיסנילנד? ברור שלא. אותה חברה רוצה פרסום ויראלי, אלא אם זו חברה מוכרת שמפיצה את אותה זכיה בערוצים נוספים כמו טלויזיה ועיתונות כתובה, פרסום על המוצרים עצמם וכו'.

פדופיליה ברשת

עם מליוני פרופילים פיקטיביים אין לנו מושג מי מביניהם הוא הפדופיל הרשע. ילדים ובני נוער מתחברים לרשת ולא מבדילים בין טוב לרע. שיחה ארעית יכולה להוביל למצבים שמסכנים אותם בכל רגע נתון. למרות נסיונותיה של פייסבוק להילחם בפדופיליה ברשת (ב 23 לספטמבר 2010 נחשפה קבוצה כזו בפייסבוק) היא עדיין לא מצליחה לאתר פרופילים שכל מטרתם הוא לחפש את הקורבן הבא. מאות נסיונות פיתוי מתרחשים בפייסבוק ונראה שהמודעות של ההורים בנושא – לוקה בחסר.

וירוסים, הטעיה וגניבת מידע - פישיניג

אינספור הודעות המבקשות גישה לפרטים אישיים, הקלקה על קישורים והתחזות. עד כמה באמת אתם מזהים את מקור ההודעה (לעיתים היא בשם חבר המופיע ברשימת החברים), או מזהים הודעה המתחזה לשירות הלקוחות של פייסבוק. איך תוכלו לדעת אם זו פייסבוק שפונה אליכם באמת, שימו לב לכתובת ה URL האם היא זהה, מסומנת ב HTTPS? מה בדיוק מבקשים מכם. האם להזין פרטי אשראי לזיהוי? פייסבוק לא נוהגת לעשות את זה.

עוגיפלצת עוקב אחריכם

העוגיות שלא כולם מודעים להם, הן הכח המניע למעקב אחר הגולשים באתרי אינטרנט ובזירות החברתיות. המרדף אחרי החיפושים שלנו והתאמת היעדים, מזינים למוח שלנו מידע שלא בהכרח חיוני לנו. לדוגמה, ביצעתם חיפוש בגוגל, לחצתם עם תוצאת חיפוש, הגעתם לאתר אינטרנט, סומנתם, בפעם הבאה שתגלשו ברשת, יצוצו לכם כל הזמן תזכורות של אותו המוצר / השירות מאותו האתר (החיפוש שביצעתם). אנחנו נצבעים בצבעים שמנסים לצבוע את הרצונות שלנו בהתאם למפרסמים, כנ"ל עוגיות בפייסבוק.

פגיעה בפעילות העסקית

יש מקום לכולם בפייסבוק, נכון!! אבל עסקים קטנים ללא משאבים עלולים להיעלם בין מליוני דפים ולאבד את זהותם. עדיין לא ברור על סמך מה פייסבוק קובעת את דף התוצאות, ואפשרות הפרסום הממומן בפייסבוק אינה זמינה לכולם מבחינת תקציב. זו הסיבה שיש דפים לא מנוהלים נכון בפייסבוק, או כאלו שננטשו מה שפוגע ישירות בתדמית הדיגיטלית. הפתרון: ללמוד לנהל בעצמכם.

לסיכום - האם פייסבוק עושה לנו טוב?

מה אומר ומה אגיד, זה קומץ של סיבות למה ההשפעה של פייסבוק היא שלילית עבורנו. ולמרות זאת, כמי שגולשת די הרבה בפייסבוק, אני ערה ליתרונות המרובים והייחודיות שהיא מביאה איתה לחיינו להבדיל מהרבה רשתות חברתיות אחרות.

מה יעזור למזער את הנזקים? מודעות ועירנות ! שמרו על הקטנים, אל תעלו תמונות שלהם מהים שהם חשופים, בדקו אחת לכמה זמן את החשבון (לא אם הם בני נוער), שאלו שאלות, הביעו התעניינות על החברים החדשים, מקומות שביקרו בהם ועוד.