מה זה ZERO CLICK? מה הסכנות? האם מומלץ לחבר ממשקים ומערכות לכלי AI?
מאז שנת 2022 השימוש ב-ChatGPT ובכלי AI בינה מלאכותית אחרים הולך וגדל, והם הופכים לכלי עבודה מרכזיים עבור כל מי שעוסק במידע בחיי היומיום. בעזרת כלי AI ניתן בין היתר לסכם מסמכים ארוכים למספר שורות ממוקדות, לתרגם שפות, לאתר עובדות חשובות ולארגן רעיונות מורכבים, הכול בזמן אמת, בתוך דקות ספורות, בלי לעבור בין תוכנות שונות ובלי לבצע העתקות מיותרות.
כדי להקל על העבודה, משתמשים רבים מתחברים ל-ChatGPT דרך ממשקים חיצוניים כמו Google Drive, OneDrive, Dropbox או תיבת הדואר האלקטרוני, כדי לצרף מסמכים, לעבד אותם, לשאול שאלות ולקבל תשובות מיידיות… כמעט ללא מאמץ.
חיבור ישיר מעניק למערכת גישה אוטומטית לקריאת תוכן הקבצים, ויוצר פתח לסיכונים נסתרים. קובץ שנראה תמים, למשל דו"ח שגרתי או סיכום פגישה, עלול להכיל הוראות חבויות שאינן נראות לעין המשתמש. המערכת, לעומת זאת, כן "רואה" אותן, וברגע שהיא קוראת את הקובץ דרך אחד החיבורים, היא עשויה לבצע את ההוראות באופן מיידי, ללא כל פעולה נוספת מצד המשתמש וללא זיהוי שמשהו קורה. לתופעה הזו קוראים Zero-Click.

נושאים עיקריים:
- מה זה ZERO CLICK?
- מה זה CONNECTOR-חיבור?
- האם מומלץ לחבר את צ'אט GPT לכלים נוספים?
- 5 יתרונות וחסרונות: חיבור צ'אט ג'י פי טי לכלים
- תרחיש מציאותי Zero Click: איך קובץ תמים יוצר בעיה בלי קליק אחד?
- במה Zero Click שונה מפישינג רגיל?
- אירועי מפתח בהתפתחות מתקפות Zero-Click
- סיכום: מה צריך לדעת ZERO CLICK וכלי בינה מלאכותית?
מה זה Zero-Click? הסבר קצר וברור
Zero-Click: מצב שבו פעולה לא רצויה מתרחשת בלי שלחצתם על שום דבר חריג. בהקשר של ChatGPT: מספיק שהמודל יקרא מסמך שמכיל הוראות חבויות עבורו, והוא עלול לבצע אותן אוטומטית בזמן הקריאה, בש המקצועי: Prompt Injection: הכנסה של “הוראות למודל” בתוך תוכן המסמך עצמו.
חשוב לדייק: זו לא “פריצה לחשבון” ולא השתלטות על המחשב שלכם… זה ניצול של האופן שבו המודל מציית להוראות שקרא בקובץ
מה זה Connector: ואיך החיבור עובד?
Connector: חיבור הרשאה שמאפשר ל-ChatGPT לגשת לקבצים או לדוא״ל שלכם כדי לסכם, לחפש, ולהסביר. העיקרון: אתם מאשרים גישה לשירות חיצוני: המודל קורא את התוכן לפי בקשה בשיחה (“סכם את הקובץ X”).
שימו לב: המודל קורא גם טקסטים לא גלויים לעין כמו טקסט זעיר, טקסט בצבע הרקע או קישורים מוטמעים.
האם לחבר את הצאט GPT לכלים?
האינטגרציות של ChatGPT מאפשרות לממשק לגשת למקורות מידע חיצוניים ישירות מתוך השיחה. המשתמש מעניק הרשאה לשירותים כמו Google Drive, OneDrive, Dropbox או דואר אלקטרוני ודרכן הממשק/מערכת יכולה לקרוא ולעבד מסמכים בזמן אמת.
האינטגרציות האלו מאפשרות לפתוח מסמך מתוך השיחה, לשאול שאלות, לקבל סיכומים ותובנות ולאתר מידע, מבלי לעזוב את חלון הצ’אט או להעתיק טקסט ידנית.
עם זאת, ברגע שהמערכת מקבלת גישה לקובץ היא קוראת את תוכנו במלואו, כולל חלקים שאינם נראים לעין המשתמש. אם הוסתרו במסמך הוראות המיועדות למערכת, הקריאה האוטומטית עלולה להפעיל אותן באופן מיידי.
מודלי שפה בנויים להבין ולבצע הוראות שמופיעות בטקסט שהם קוראים, בין אם ההוראות גלויות ובין אם הן משולבות בתוך תוכן אחר. לכן גם מסמך תמים למראה עלול להפעיל פעולה בלתי צפויה מבלי שהמשתמש יעשה דבר.
5 יתרונות וחסרונות: חיבור לכלים בצ'אט ג'י פי טי
- יתרון: גישה מיידית למסמכים ומידע חיצוני מתוך חלון הצ’אט
חיסרון: מסמך שמוזן כך עלול להכיל הוראות נסתרות שיפעלו מבלי שתשימו לב (Zero-Click). - יתרון: ניתוח מסמכים שלמים במקום העתקת קטעים חלקיים
חיסרון: יחד עם הטקסט הגלוי, המערכת קוראת גם תוכן מוסתר שיכול לכלול מידע רגיש או הנחיות זדוניות. - יתרון: חיפוש מהיר וממוקד במאגרי מידע אישיים
חיסרון: ההרשאות הנדרשות לחיפוש כזה מעניקות למערכת גישה רחבה יותר מהנחוץ בפועל. - יתרון: עבודה רציפה וחסכונית בזמן ללא מעבר בין מערכות שונות
חיסרון: התלות בשירותים חיצוניים פירושה שהשבתה או תקלה בהם משבשת את העבודה. - יתרון: קבלת תובנות ומידע מעודכן בזמן אמת
חיסרון: הסתמכות על מקורות חיצוניים מחייבת לוודא את אמינות המידע והעדכניות שלו.
תרחיש מציאותי Zero Click: איך קובץ תמים יוצר בעיה בלי קליק אחד?
מישהו משתף אתכם מסמך בענן או שולח קישור לקובץ. המסמך נראה רגיל לגמרי, למשל סיכום פגישה, הצעת מחיר או טיוטת מסמך עבודה. אתם מבקשים מ־ChatGPT לסכם או לנתח את המסמך דרך החיבור לשירות שבו הוא שמור כמו Google Drive, OneDrive או Dropbox.
בתוך המסמך הוחבאו הוראות שמיועדות למערכת בלבד. הן יכולות להופיע בטקסט זעיר מאוד, בצבע הרקע כך שלא תבחינו בהן, בקישור שמכיל בקשה לבצע פעולה או בתוך הערות מוסתרות.
כאשר ChatGPT קורא את המסמך הוא מפרש את כל הטקסט כחלק מהתוכן שיש לעבד. מאחר שמודל שפה מתוכנן להבין ולבצע הוראות המופיעות בטקסט שהוא קורא, גם ההוראות הנסתרות נכנסות לפעולה.
כך נוצרת תופעת ה־Zero Click, פעולה שמתרחשת באופן מיידי מעצם קריאת הקובץ בלי שהמשתמש לחץ על דבר או אישר פעולה כלשהי.
במה Zero Click שונה מפישינג רגיל?
Zero Click הוא מצב שבו אין פעולה, הקריאה של המסמך מפעילה את התרחיש. אין צורך שהמשתמש ילחץ על קישור, יפתח קובץ מצורף או יקליד סיסמה. ברגע שהמערכת קראה את התוכן, ההוראות שבו כבר עלולות להתחיל לפעול.
בפישינג רגיל נדרש בדרך כלל שהמשתמש יבצע פעולה אקטיבית: למשל להקליד פרטי גישה בטופס מזויף, ללחוץ על קישור שנשלח במייל או להוריד קובץ חשוד.
ב־Zero Click המסמך עצמו מכיל הוראות למודל, תופעה המכונה Prompt Injection. כשהמודל קורא את המסמך הוא עשוי לציית להוראות האלה באופן אוטומטי, כאילו היו חלק לגיטימי מהתוכן. זו הסיבה שהסיכון כאן גבוה יותר… המשתמש לא מקבל שום סימן מקדים לכך שפעולה מסוכנת עומדת להתרחש.
אירועי מפתח בהתפתחות מתקפות Zero-Click:
2016: נחשפה מתקפת "Karma", כלי ריגול שניצל פגיעות ב־iMessage כדי לחדור למכשירי iPhone מבלי שהמשתמש ילחץ על קישור או יבצע כל פעולה. אירוע זה סימן את תחילת המודעות הגלובלית לסכנות שבמתקפות Zero-Click.
מאי 2022: החוקר Jonathan Cefalu דיווח לראשונה על פרצת "Command Injection" בהקשר ל־ChatGPT, שהמחישה כיצד ניתן להחדיר פקודות למודל באמצעות טקסט בלבד, ללא צורך בקוד זדוני קלאסי.
ספטמבר 2022: המפתח והחוקר Simon Willison טבע את המונח "Prompt Injection" והציג אותו כקטגוריה חדשה של מתקפות המיועדות למודלי שפה. פרסומיו וניסויי הפריצה שערך הפכו את המושג לנושא מחקר מרכזי בקהילת הבינה המלאכותית.
2025: כנס Black Hat צוות חוקרי Zenity חשף את "AgentFlayer", מתקפת Zero-Click שנעשתה באמצעות "מסמך מורעל" שהוזן ל־ChatGPT דרך חיבור לשירות ענן. המתקפה הובילה לדליפת מפתחות API ומידע רגיש נוסף, וכל זאת ללא כל פעולה מצד המשתמש מלבד פתיחת המסמך.
סיכום: מה צריך לדעת ZERO CLICK וכלי בינה מלאכותית?
Zero Click היא מתקפה שבה אין צורך בלחיצה או פעולה מצד המשתמש. עצם קריאת המסמך מפעילה את התרחיש. בניגוד לפישינג רגיל, כאן לא מזינים סיסמה או לוחצים על קישור… ההוראות מוסתרות בתוך הטקסט עצמו. המונחים Command Injection ו־Prompt Injection מתארים טכניקות שבהן המודל מקבל ומבצע הוראות חבויות. ב־2025 הודגם לראשונה ב־ChatGPT כיצד מסמך שנראה תמים יכול לגרום לדליפת מידע רגיש דרך חיבור לשירותי ענן, מבלי שהמשתמש יבצע פעולה נוספת. המסקנה: יש לבדוק כל תוכן לפני העלאתו לכלי AI בינה מלאכותית.