התפתחות הרשתות החברתיות - חלק א

בתחילת שנות ה-2000 חלה נקודת מפנה משמעותית באבולוציה של האינטרנט עם הופעת הרשתות החברתיות. שנת 2003 היתה השנה הכי חברתית שיש והביאה איתה 2 פלטפורמות: MySpace ולינקדאין בשנה אחת. אחריהן הגיעו פייסבוק, יוטיוב, טוויטר, פינטרסט, גוגל פלוס (ז"ל), אינסטגרם ועוד רשתות חברתיות מבוססות נישה. הן צצו עם חלומות גדולים – להגיע לקהל מאסיבי, לאפשר שיתוף תוכן ולבנות מודלים עסקיים ומוצלחים. במאמר זה התמקד במטרות העל של הרשתות החברתיות והצדדים השליליים שהן הביאו לחיינו.

מטרות העל של הרשתות החברתיות

מטרת העל של הרשתות החברתיות היא לאפשר קשרים ואינטראקציות משמעותיות בין אנשים בסביבה דיגיטלית. הן שואפות לספק מרחב שבו אנשים יכולים להתחבר עם חברים, משפחה, עמיתים ועם אנשים בעלי דעות דומות מרחבי העולם. בעוד שהיעדים הספציפיים יכולים להשתנות מפלטפורמה לפלטפורמה, יעדי העל כוללים בעיקר:

חיבור חוצה אוקיינוסים: הרשתות החברתיות שואפות לגשר על פערים גיאוגרפיים, ליצור קהילות ולקרב אנשים, לחלוק חוויות ולשמור על מערכות יחסים למרות המגבלות הפיזיות.
תקשורת: הרשתות החברתיות מקלות על התקשורת באמצעות שיתוף תוכן (טקסט, תמונות, סרטונים וקישורים). הן מספקות כלים לאינטראקציה ומעורבות בזמן אמת. בכל רשת חברתית קיים ממשק ליצירת שיח אישי בין המשתמשים.
מעורבות: הרשתות החברתיות מעודדות את המשתמשים לעסוק באופן פעיל בתוכן של האחר על ידי לייק, הערות, שיתוף ותגובות. מעורבות זו מטפחת תחושת קהילה ושייכות.
שיתוף מידע: הרשתות החברתיות משמשות כמוקדים לשיתוף מידע, חדשות, טרנדים ועדכונים אישיים.
ביטוי אישי: משתמשים יכולים להביע את עצמם, להציג את תחומי העניין, התחביבים והדעות שלהם, ולשווק מותגים בכל העולם.
נטוורקינג: מעבר לקשרים אישיים, הרשתות החברתיות מספקות למשתמשים ערוצי חיבור עם עמיתים לתעשייה ומעסיקים או לקוחות פוטנציאליים.

השפעה: הרשתות החברתיות מציעות לאנשים את ההזדמנות להפוך למשפיענים ומובילי דעה.
גילוי: משתמשים יכולים לגלות תוכן, אנשים, רעיונות ומוצרים חדשים שתואמים לתחומי העניין וההעדפות שלהם.
בניית קהילה: הרשתות החברתיות מטפחות קהילות מקוונות המתמקדות בתחומי עניין משותפים, זהויות, תחביבים או מטרות, המציעות תחושת שייכות.
הזדמנויות עסקיות: לעסקים, הרשתות החברתיות מציעות מספר דרכים להגברת המעורבות עם לקוחות, קידום המותג ומכירות ישירות.
איסוף וניתוח נתונים: הרשתות החברתיות אוספות נתוני משתמשים שעוזרים להם להבין את ההתנהגויות השונות, ההעדפות ולזהות מגמות. נתונים אלו הכרחיים לרשת עצמה ככדי לחקור ולפתח את הפלטפורמה,לביצוע אופטימיזציה.
בידור: הרשתות החברתיות משלבות לרוב אלמנטים של בידור, החל מאתגרים ויראליים ועד לתכונות אינטראקטיביות כמו סיפורים וסטרימינג בשידור חי.
גיוס: בחמש השנים האחרונות מנהלי גיוס ומנהלי HR משאבי אנוש מוצאים את הגיוס ברשתות החברתיות כאפקטיבי בגלל היכולת להגיע לאנשים באופן אישי. גם נושא שימור העובדים מצליח לכבוש את הרשת בזכות פרסום תוכן סביב מיתוג המעסיק.

הצד השני של המטבע ...

בעוד שהרשתות החברתיות חוללו שינויים והזדמנויות חיוביות, הן גם השפיעו לשלילה על חיינו. חלק מההשפעות השליליות הללו כוללות:

בידוד חברתי: באופן פרדוקסלי, שימוש מופרז ברשתות חברתיות עלול להוביל לתחושות של בידוד חברתי. אנשים עשויים לבלות יותר זמן באינטרנט ופחות זמן באינטראקציות פנים אל פנים, מה שמוביל לירידה בקשרים החברתיים בעולם האמיתי.
בריונות ברשת: הרשתות החברתיות מספקות פלטפורמות לבריונות ברשת, הטרדה והתעללות מקוונת. צעירים, יכולים לחוות מסרים שליליים, הערות פוגעות, איומים וצורות אחרות של התעללות מקוונת.
בעיות נפש: חרדה, דיכאון ודימוי עצמי נמוך עלולים להופיע בקרב משתמשים שניזונים מהרשת. המדיה יודעת לצבוע את החיים בצבעים מרהיבים: חופשות, בילויים, חוויות, מערכות יחסים, הצלחות, דימוי גוף ועוד. אלו יכולים לגרום למשתמשים לתחושת חוסר ובעקבות כך לאי יציבות רגשית.
התמכרות: האופי הממכר של רשתות חברתיות עלול להוביל לשימוש יתר בעייתי, להשפיע על הפרודוקטיביות, מערכות היחסים והרווחה הכללית. הצורך המתמיד בקבלת מחיאות כפיים ( לייקים והערות) יכול לגרום להתנהגויות ממכרות.
פרטיות: שיתוף מידע אישי ברשתות חברתיות עלול להוביל להפרות פרטיות, גניבת זהות ושימוש לרעה בנתונים אישיים. משתמשים עלולים לשתף בטעות מידע רגיש שעלול להיות מנוצל על ידי אנשים זדוניים.

הפצת מידע מוטעה: רשתות חברתיות יכולות להוות צינור להפצה מהירה של מידע מוטעה וחדשות מזויפות. מידע מטעה יכול לקבל אחיזה במהירות, ולהשפיע על דעות הציבור והתנהגויות.
שחיקה של מערכות יחסים אמיתיות: האופי הרדוד של אינטראקציות מקוונות עלול להוביל לירידה באיכות מערכות היחסים. חיבורים מקוונים עשויים שלא להחליף בצורה מספקת את העומק והאינטימיות של אינטראקציות אישיות.
דימוי גוף שלילי: השכיחות של תמונות שנאספו בקפידה במדיה החברתית יכולה לתרום לבעיות דימוי גוף ולהשוואות לא בריאות. חשיפה לתיאורי יופי לא מציאותיים עלולה להשפיע לרעה על ההערכה העצמית.
הסחות דעת: קבלת התראות קבועות והדחף לבדוק את המדיה החברתית יכולים להוביל לירידה במיקוד וטווחי הקשב. זה יכול להשפיע על הפרודוקטיביות, במיוחד במסגרות חינוכיות ומקצועיות.
הטרדה מקוונת ודיבורי שטנה: רשתות חברתיות יכולות להפוך למצע שלילי, דיבורי שנאה וחוסר סובלנות. קהילות מקוונות עם אידיאולוגיות מזיקות יכולות לשגשג ולהפיץ את המסרים שלהן.
קיטוב פוליטי: רשתות חברתיות יכולות לחזק קיטוב פוליטי ולהפריע לדיאלוג בונה.
ניהול זמן: שימוש מופרז ברשתות חברתיות עלול לגרום לזמן יקר שניתן להשקיע בפעילויות משמעותיות יותר, כגון תחביבים, פעילות גופנית ובילוי עם אנשים אהובים.

לסיכום...

דקה להורים… חינוך ילדים מגיל צעיר צריך להתייחס גם להתנהגות מקוונת אחראית תוך התייחסות לסיכונים פוטנציאליים. הורים חייבים לקחת את המושכות לידיים שלהם, להגביל, לבדוק ולבחון את האינטראקציות המקוונות של ילדיהם, כולל ניהול שיחות קבועות, מניעת הצטרפות לרשתות חברתיות בגיל צעיר ובחינת הודעות אישיות מידי יום. התירוץ "הם לא שואלים אותי" הוא חסר אחריות, הרשתות החברתיות יכולות להיות סכנה של ממש לאנשים הקטנים שלכם.