אילו שינויים נוצרו ברשתות החברתיות בעידן הבינה המלאכותית AI?
הרשתות החברתיות נולדו כפלטפורמות שהמטרה שלהן חיבור בין אנשים: שיתוף חוויות, תקשורת ובניית קהילות. בעשור האחרון, ובמיוחד עם הבינה המלאכותית (AI), חלו שינויים עמוקים באופן הפעולה של הרשתות. השינוי לא מתבטא רק בתוספת כלים חדשים, אלא בהזזה של מרכז הכובד: מרשתות המבוססות על קשרים חברתיים לרשתות המבוססות על אלגוריתמים, התאמה אישית ועצימות תוכן.
נושאים עיקריים:
- אילו שינויים נוצרו ברשתות החברתיות בעידן הבינה המלאכותית AI?
- עליית התוכן הגנרטיבי ושינוי תהליך היצירה
- מהפך בפיד: מרשת מבוססת חברים לרשת מבוססת המלצות
- שינוי באופי האינטרקציה: בין אדם לאדם ובין אדם למכונה
- פרסום, מחקר והשפעה התנהגותית
- אמון, מידע כוזב ומירוץ החימוש האגוריתמי
- האם פייסבוק בירידה בעידן ה -AI?
- האם אינסטגרם בירידה בגלל הבינה המלאכותית?
- מהי השפעת הבינה המלאכותית על הפעילות בלינקדאין?
- 10 שאלות ותשובות על השפעת הבינה המלאכותית בעולם הרשתות החברתיות
- לסיכום: על הרשתות החברתיות לפני ואחרי הבינה המלאכותית
מהפך בפיד: מרשת מבוססת חברים לרשת מבוססת המלצות
פעם… הפיד ברשתות החברתיות הציע תוכן של חברים, משפחה ומכרים. כיום, ברוב הפלטפורמות המרכזיות, הפיד נקבע ברובו על ידי אלגוריתמים של למידת מכונה, המנתחים דפוסי התנהגות ומנסים לחזות איזה תוכן ישאיר את המשתמש מעורב לאורך זמן.
לא מדובר בהיעלמות מוחלטת של ההיבט החברתי. בפלטפורמות מסוימות כמו פייסבוק למשל, קשרים אישיים, קבוצות וקהילות עדיין ממלאים תפקיד משמעותי. השינוי הוא יחסי: האלגוריתם הפך לעורך הראשי, והקשרים החברתיים הם אחד מהשיקולים אבל לא היחיד.
עליית התוכן הגנרטיבי ושינוי תהליך היצירה
כלי הבינה המלאכותית לכתיבה, עריכה, יצירת תמונות ווידאו, שינו מהיסוד את תהליך יצירת התוכן ברשתות החברתיות. היכולת לייצר כמויות גדולות של תוכן במהירות, בעלות נמוכה ובאיכות טובה, הולכת ומשתפרת. מה שיוצר “תיעוש” של הקריאייטיב: יותר וריאציות, יותר ניסויים, ופחות תלות ביצירה ידנית איטית.
עם זאת, טשטוש הגבולות בין תוכן אותנטי לתוכן מעובד, מקשה על המשתמשים בזיהוי תוכן שנוצר מתוך חוויה אישית או בתוכן עשוי למיקסום החשיפה והמעורבות.
שינוי באופי האינטראקציה: בין אדם לאדם ובין אדם למכונה
הבינה המלאכותית אינה משפיעה רק על התוכן אלא גם על האינטראקציה. צ’אטבוטים, עוזרי כתיבה וכלים אוטומטיים לתגובות משתלבים יותר ויותר בשיח הדיגיטלי. חלק מהתקשורת ברשתות מתבצע כיום מול מערכות חכמות ולא רק מול בני אדם.
ה- AI לא מחליף קשרים אנושיים אלא משמש כשכבת ביניים: כלי עזר, מסנן, מתווך ולעיתים מגביר של אינטראקציות קיימות. המשמעות החברתית היא שינוי עדין אך משמעותי… פחות שיח ספונטני, ויותר שיח מתווך ומעוצב.
פרסום, מסחר והשפעה התנהגותית
בעולם הפרסום, הבינה המלאכותית הפכה למנוע מרכזי של אופטימיזציה. מערכות AI מאפשרות התאמה מדויקת של מסרים, יצירת גרסאות רבות של מודעות ולמידה מתמשכת של תגובות קהלים שונים.
יכולת זו מגבירה את האפקטיביות הכלכלית של הרשתות החברתיות, אבל מעלה שאלות אתיות. במקום לדבר על “מניפולציה” במובן פשטני, נכון יותר לדבר על יכולת מוגברת להשפעה התנהגותית מדויקת, שמחייבת רגולציה, שקיפות וביקורת ציבורית.
אמון, מידע כוזב ומרוץ החימוש האלגוריתמי
הוזלת העלות של יצירת תוכן באמצעות AI הגדילה גם את היכולת לייצר תוכן מטעה, התחזויות ודימויים שקריים ומטעים. אף על פי שרוב התכנים המזויפים אינם הופכים בהכרח לוויראליים, עצם החשיפה מערער את תחושת האמון של המשתמשים. כתגובה, פלטפורמות משקיעות יותר ויותר במערכות AI לזיהוי, דירוג והסרת תוכן בעייתי. כך נוצר מרוץ חימוש מתמשך: AI ליצירה מול AI לזיהוי וסינון.
האם פייסבוק בירידה? ממצאים מחקריים ופרשנות זהירה
מחקרים סוציולוגיים ותקשורתיים מצביעים שאין תהליך אחיד של “ירידה”, אלא דינמיקה מורכבת של שינוי דמוגרפי ותפקודי.
בקרב בני נוער וצעירים, המחקר מצביע באופן עקבי על ירידה ארוכת טווח בשימוש בפייסבוק. עבור הקהל הזה הפלטפורמה איבדה את מעמדה כמרחב מרכזי לבניית זהות, לביטוי תרבותי ולהובלת טרנדים. צעירים נוטים להעדיף פלטפורמות ויזואליות יותר, מהירות ופחות מזוהות עם הורים, מוסדות וסמכות. בהקשר זה, פייסבוק נתפסת כ”רשת של הדור הקודם”, גם אם היא עדיין מוכרת ונגישה.
בקרב אוכלוסיות בוגרות, התמונה שונה. פייסבוק ממשיכה לשמור על שיעורי שימוש גבוהים יחסית, במיוחד בקרב משתמשים בגילאי הביניים והגיל השלישי. עם זאת, מחקרים מצביעים על שינוי באופי השימוש: פחות שיטוט חופשי בפיד, ויותר שימוש פונקציונלי… קבוצות קהילתיות, צריכת חדשות, אירועים, ושמירה על קשרים קיימים. כלומר, היציבות המספרית אינה משקפת בהכרח יציבות חווייתית או רגשית.
המחקר לא תומך בטענה שפייסבוק “גוססת”, אבל מצביע על תהליך ברור של הזדקנות פלטפורמה ושינוי זהות. פייסבוק עוברת מפלטפורמה צעירה, ניסיונית ומעצבת תרבות, לפלטפורמה בוגרת, ממוסדת ופונקציונלית, שמרכזה בניהול קשרים קיימים ולא ביצירת תרבות חדשה.
ומה לגבי אינסטגרם?
בשונה מפייסבוק, המחקר והנתונים מצביעים שאינסטגרם לא מצויה בתהליך של ירידה מובהקת, אלא בתהליך של שינוי עמוק באופי השימוש. אינסטגרם שומרת על פופולריות גבוהה בקרב צעירים וגם צעירים-בוגרים, אבל חווה מעבר ברור מפלטפורמה של שיתוף חברתי לפלטפורמה של צריכת תוכן, בעיקר וידאו קצר.
המעבר לפידים מבוססי המלצות ולדומיננטיות של Reels מחזק את מעמדה כזירת בידור וגילוי, אבל מחליש יחסית את ההיבט החברתי המקורי של שיתוף בין חברים. מחקרים מצביעים על כך שמשתמשים עדיין פעילים באינסטגרם, אבל משתמשים בה יותר כ”ערוץ צפיה” ופחות כמרחב אינטימי לביטוי אישי.
אז… אינסטגרם לא “בירידה” במובן הקלאסי, אבל היא מתרחקת מהזהות המקורית כרשת חברתית אישית ומתקרבת למודל אלגוריתמי בידורי, בדומה לפלטפורמות וידאו קצר אחרות כמו טיקטוק.
ומה עם לינקדאין?
לינקדאין לא נמצאת בתהליך של ירידה, אלא להפך, היא נמצאת בתהליך של התרחבות והתבססות פונקציונלית. בניגוד לרשתות חברתיות אחרות, לינקדאין נשענת על זהות מקצועית מוצהרת (קריירה, נטוורקינג, גיוס), מה שמקנה לה יציבות גבוהה יחסית גם בעידן של רוויה ברשתות חברתיות.
עם זאת, מחקרים מצביעים על שינוי באופי התוכן: עלייה בתכנים אישיים נרטיביים, מוטיבציוניים ולעיתים רגשיים, לצד תכנים מקצועיים קלאסיים. האלגוריתם של לינקדאין מתגמל מעורבות רגשית וסיפור אישי, מה שמטשטש את הגבול בין רשת מקצועית לרשת חברתית כללית.
אז לינקדאין לא “נשחקת”, אלא משנה את תרבות השיח שלה: מפלטפורמה פורמלית ומרוסנת לרשת מקצועית – חברתית היברידית, שבה נוכחות, נראות ומיתוג אישי הופכים לחשובים לא פחות מכישורים ותוכן מקצועי.
10 שאלות ותשובות על השפעת הבינה המלאכותית בעולם הרשתות החברתיות
ה-AI הפך את הפיד ממבנה המבוסס בעיקר על קשרים חברתיים למבנה המבוסס על המלצות אלגוריתמיות. האלגוריתם מנתח התנהגות משתמשים ומציג תוכן שנועד למקסם מעורבות, גם אם הוא אינו מגיע מחברים או עוקבים.
לא לגמרי, אך מרכז הכובד השתנה. אינטראקציות בין חברים עדיין קיימות, אך הן פחות דומיננטיות לעומת צריכת תוכן, צפייה ובידור שמונעים על ידי אלגוריתמים.
תוכן גנרטיבי מאפשר יצירה מהירה, זולה ורחבת היקף של פוסטים, תמונות ווידאו. ברוב המקרים הוא אינו מחליף יצירה אנושית, אלא משתלב בה כגורם מסייע בתכנון, עריכה והתאמה לקהלים.
המעורבות של AI מטשטשת את ההבחנה בין חוויה אישית לתוכן מתוכנן וממוטב. משתמשים מתקשים יותר לזהות מה נוצר מתוך ביטוי אותנטי ומה נועד בעיקר להשגת חשיפה ותגובה.
כן. יותר אינטראקציות מתווכות על ידי מערכות AI, כגון עוזרי תגובות וצ’אטבוטים. הדבר אינו מבטל תקשורת אנושית, אך משנה את אופייה והופך אותה לפחות ספונטנית ויותר מעוצבת.
AI מאפשר התאמה מדויקת של מסרים, אוטומציה של קריאייטיב ולמידה מתמשכת של תגובות קהלים. כך גדלה היכולת להשפעה התנהגותית, לצד עלייה בצורך בפיקוח אתי ורגולטורי.
קלות היצירה של תוכן באמצעות AI מגבירה את היקף המידע המטעה, ההתחזויות והתכנים המזויפים. גם אם לא כל תוכן כזה הופך לוויראלי, עצם קיומו מערער את אמון המשתמשים.
לא באופן גורף. פייסבוק מאבדת מרכזיות בקרב צעירים ומעמד תרבותי, אך שומרת על בסיס משתמשים בוגר ויציב. מדובר בשינוי זהות והזדקנות פלטפורמה, לא בקריסה.
אינסטגרם מתקרבת למודל של פלטפורמת וידאו ובידור מבוססת המלצות, בעוד שלינקדאין מתבססת כרשת מקצועית יציבה, אך מאמצת שיח אישי ורגשי יותר בשל תמריצי האלגוריתם.
האתגר המרכזי הוא איזון בין יעילות אלגוריתמית לבין ערכים חברתיים: שמירה על אמון, אותנטיות וקשרים אנושיים, לצד שימוש אחראי בטכנולוגיות מתקדמות.
לסיכום: השפעת הבינה המלאכותית על הרשתות החברתיות
כמי שמלמדת את תחום הרשתות החברתיות (בין היתר), מהיום שהן נולדו, קשה שלא להרגיש את עומק השינוי שעובר עליהן. אז הן היו פשוטות טכנולוגית, אבל מורכבות מאוד אנושית. הן נבנו סביב קשרים: חברים, סטודנטים, קולגות, קהילות קטנות. השיח היה פחות מלוטש, פחות אסטרטגי, ואפילו פחות “איכותי” במובן המקצועי, אבל הוא היה אנושי ואותנטי.
הבינה המלאכותית מגדילה את הפער בין הכוונה המקורית של הרשתות לבין האופן שבו הן פועלות היום. הן לא רק זירות מפגש; הן מערכות חיזוי, אופטימיזציה וייצור תוכן, שמעצבות עבור המשתמשים מה יראו, איך ירגישו ואיך יגיבו.
מנקודת המבט שלי, אין כאן “טוב מול רע”… הבינה המלאכותית מביאה עוצמה אדירה: היא מאפשרת ביטוי, יצירה וגישה לידע בקנה מידה עצום. במקביל, היא דורשת מאיתנו כמורים, כחוקרים וכמשתמשים…רמת מודעות וביקורת שלא נדרשה בעבר. מה שבעבר היה אינטואיטיבי וגלוי, הפך למתווך, סמוי ואפילו אוטומטי.
כיום, הדגש הוא לא רק על “איך משתמשים ברשתות”, אלא על “איך הרשתות משתמשות בנו”. הסטודנטים מבינים את הכלים, אבל האתגר האמיתי הוא לפתח חשיבה ביקורתית: להבין מתי האלגוריתם משרת אותם, ומתי הוא מעצב את הבחירות שלהם מבלי שישימו לב.
השינוי הגדול ביותר בעיניי הוא באחריות. אם בעבר האחריות הייתה בעיקר של המשתמש: מה לפרסם, איך להגיב, כיום האחריות מתחלקת בין אדם, אלגוריתם וחברה מסחרית.
הבינה המלאכותית לא סיימה את הסיפור של הרשתות החברתיות; היא פתחה פרק חדש, מורכב ומאתגר יותר. כמי שמלווה את התחום מיומו הראשון, אני רואה בזה לא רק אתגר טכנולוגי, אלא משימה חינוכית וערכית.
קורסים וסדנאות למנהלי HR - משאבי אנוש וגיוס
